יום שני, 25 באוקטובר 2010

כתיבת סמינריון <המשך>

3. מה כוללת עבודה סמינריונית?
באופן כללי, עבודה סמינריונית כוללת את החלקים הבאים: עמוד שער, תכון עניינים, מבוא ו/או הקדמה, סקירת ספרות, פרקי המחקר, פרק ממצאים, פרק דיון או דיון ומסקנות, רשימה ביבליוגרפית ונספחים.

4. מבוא וסיכום
פרקי המבוא והסיכום הם פרקים חשובים מאוד. זאת משום שבמבוא לעבודה אנו מצהירים על כוונתנו (מטרת המחקר והשערות המחקר) ובסיום, אנו מביאים את מסקנותינו שהן הביטוי האולטימטיבי להבנה שלנו.
אף שפרק המבוא פותח את העבודה, יש המעדיפים לכתוב אותו בסיום העבודה בכדי שיהיה מדוייק יותר ויציג את מה שנעשה בפועל. עם זאת, ניתן כמובן לכתוב את פרק המבוא ולערוך אותו בהתאם בסיום הכתיבה.

5. מראי מקום וביבליוגרפיה
ישנם מקורות ביבליוגרפיים שונים ולכל אחד מהם ישנם כללים לציונו (ספר, מאמר מכתב עת, ידיעה מעיתון, מקור אינטרנטי וכו'). יתכן שהדבר ישמע תמוה, אך קיימים מקרים בהם מחקרים נדחים על ידי כתבי עת אקדמיים, רק משום שהמקורות צויינו בצורה לא נכונה. גם בעבודות סמינריוניות קיימת הקפדה דומה, ואי הקפדה על נושא זה עשוי לפגוע בציון.
קיימות מספר שיטות לציון ביבליוגרפי וחובה לוודא את העניין עם המנחה לפני תחילת הכתיבה. חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לתקן טעויות הסיום הכתיבה, למשל אם לא ציינתם את מספרי העמודים במראי המקום.
באופן עקרוני, מראה מקום הוא ציון ביבליוגרפי במהלך הטקסט, המציין מהיכן נלקח המשפט/הציטוט/הרעיון. כך, ניתן לציין את המקור בסוגריים בסוף הפסקה: שם משפחה, שנה: עמודים (לדוג': אלמוג, 1997: 292-293), או בהערת שוליים בתחתית העמוד: עוז אלמוג, הצבר - דיוקן. (ת"א: הוצאת עם עובד, 1997). עמ' 292-293.

ישנן שיטות שונות גם לכתיבה של רשימה ביבליוגרפית בעבודות סמינריוניות, אך עיקרן הוא ציון הפרטים המלאים של המקור: שם משפחה, שם פרטי (או רק אות ראשונה), שנה, שם המקור, שם כתב העת, מקום ההוצאה ושם ההוצאה.

6. כללי
- יש להקפיד על ניסוח נכון וכתיב ללא שגיאות, ועל כתיבה ברורה, ללא הפרזה במסקנות ותוך נקיטת לשון מסויגת.

חומר נוסף בנושא כתיבת עבודות סמינריוניות תוכלו למצוא במדריך לכתיבה אקדמית המופיע כאן באתר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה