יום שני, 25 באוקטובר 2010

כתיבת סמינריון <המשך>

3. מה כוללת עבודה סמינריונית?
באופן כללי, עבודה סמינריונית כוללת את החלקים הבאים: עמוד שער, תכון עניינים, מבוא ו/או הקדמה, סקירת ספרות, פרקי המחקר, פרק ממצאים, פרק דיון או דיון ומסקנות, רשימה ביבליוגרפית ונספחים.

4. מבוא וסיכום
פרקי המבוא והסיכום הם פרקים חשובים מאוד. זאת משום שבמבוא לעבודה אנו מצהירים על כוונתנו (מטרת המחקר והשערות המחקר) ובסיום, אנו מביאים את מסקנותינו שהן הביטוי האולטימטיבי להבנה שלנו.
אף שפרק המבוא פותח את העבודה, יש המעדיפים לכתוב אותו בסיום העבודה בכדי שיהיה מדוייק יותר ויציג את מה שנעשה בפועל. עם זאת, ניתן כמובן לכתוב את פרק המבוא ולערוך אותו בהתאם בסיום הכתיבה.

5. מראי מקום וביבליוגרפיה
ישנם מקורות ביבליוגרפיים שונים ולכל אחד מהם ישנם כללים לציונו (ספר, מאמר מכתב עת, ידיעה מעיתון, מקור אינטרנטי וכו'). יתכן שהדבר ישמע תמוה, אך קיימים מקרים בהם מחקרים נדחים על ידי כתבי עת אקדמיים, רק משום שהמקורות צויינו בצורה לא נכונה. גם בעבודות סמינריוניות קיימת הקפדה דומה, ואי הקפדה על נושא זה עשוי לפגוע בציון.
קיימות מספר שיטות לציון ביבליוגרפי וחובה לוודא את העניין עם המנחה לפני תחילת הכתיבה. חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לתקן טעויות הסיום הכתיבה, למשל אם לא ציינתם את מספרי העמודים במראי המקום.
באופן עקרוני, מראה מקום הוא ציון ביבליוגרפי במהלך הטקסט, המציין מהיכן נלקח המשפט/הציטוט/הרעיון. כך, ניתן לציין את המקור בסוגריים בסוף הפסקה: שם משפחה, שנה: עמודים (לדוג': אלמוג, 1997: 292-293), או בהערת שוליים בתחתית העמוד: עוז אלמוג, הצבר - דיוקן. (ת"א: הוצאת עם עובד, 1997). עמ' 292-293.

ישנן שיטות שונות גם לכתיבה של רשימה ביבליוגרפית בעבודות סמינריוניות, אך עיקרן הוא ציון הפרטים המלאים של המקור: שם משפחה, שם פרטי (או רק אות ראשונה), שנה, שם המקור, שם כתב העת, מקום ההוצאה ושם ההוצאה.

6. כללי
- יש להקפיד על ניסוח נכון וכתיב ללא שגיאות, ועל כתיבה ברורה, ללא הפרזה במסקנות ותוך נקיטת לשון מסויגת.

חומר נוסף בנושא כתיבת עבודות סמינריוניות תוכלו למצוא במדריך לכתיבה אקדמית המופיע כאן באתר.

כתיבת עבודת סמינריון

1. מהו סמינריון?
סמינריון היא עבודה אקדמית הנכתבת בדרך כלל בשלבים מתקדמים של התואר הראשון, והיקפה גדול יותר מעבודות קודמות שכתבתנו (עבודות סיום קורס, תרגילים, פרו-סמינריונים). למעשה, עבודה סמינריונית היא ביטוי ליכולות האקדמיות שלמדנו ויישום שלהן. כאן נוכל להביא לידי ביטוי את יכולות איסוף החומר הביבליוגרפי, את יכולת הניתוח של הטקסטים שאספנו והצגתם באופן אינטגרטיבי, ולבסוף, את יכולת ביצוע המחקר האקדמי.
עבודות סמינריוניות עשויות להיות עבודות עיונית בעיקרן או עבודות מחקריות, במסגרתן מבצע הכותב מחקר עצמאי.

2. מאיפה מתחילים?
ראשית חשוב לדעת מה נדרש מאיתנו. ההגדרות לעבודה סמינריונית הן אחידות למדי, אך קיימים הבדלים מסוימים בדרישות בין מרצים שונים ובין מוסדות לימוד שונים. על כן יש לעיין היטב בדף הדרישות שקיבלנו ובמידת הצורך להיוועץ במתרגל או במנחה.
הדרישות כוללות: היקף העבודה (מספר עמודים), סוג המחקר (עיוני/אמפירי) וכלי המחקר, אופן ציון מראי המקום והביבליוגרפיה, סוג הגופן וגודלו, וכו'.

לאחר שהבהרנו לעצמנו מה נדרש מאיתנו, יש לבחור נושא לכתיבת הסמינריון. הנושא נבחר בהתאם לתחום בו עוסק קורס הסמינריון שבמסגרתו אנו כותבים את העבודה. לעיתים ניתן יהיה לבחור מתוך רשימת נושאים סגורה שיציג מנחה הקורס ובמקרים אחרים ניתן יהיה גם לבחור נושא באופן עצמאי.
בבחירת הנושא כדאי להתחשב בגורמים כמו מידת העניין שלנו בו וכמות המקורות הזמינים בנושא (יתכן שנמצא נושא מעניין מאין כמוהו, אך אם נתקל במיעוט מקורות, הדבר יקשה עלינו מאוד לכתוב עבודה סמינריונית טובה).

תכנון זמן:
לאחר שבחרנו נושא לעבודה ואנוניודעים פחות או יותר מה ברצוננו לחקור, רצוי לתכנן לוח זמנים לשלבים השונים של המחקר: איסוף החומר, כתיבת הסקירה הספרותית, עריכת המחקר וכו'. תכנון כזה יסייע בידינו להימנע מהגשה באיחור ומפשרות רבות מדי (אי התייחסות למקורות מסוימים שאספנו, אי תשומת לב לניתוח הנתונים וכד').

<המשך>

יום שני, 11 באוקטובר 2010

יש הכל באינטרנט!

אנו חיים בעידן המידע - משמע שאנו מוצפים בכמויות עצומות וכמעט בלתי נתפסות של מידע, כאשר המדיה העיקרית היא רשת האינטרנט. היתרונות לכך רבים - זמינות של מידע, דמוקרטיה (פיזור הידע מעבר למגדלי השן האקדמים) ועוד.

אך קיימים גם חסרונות מסויימים. אם נמשיל את הדבר לראייה האנושית, הרי שבאותה המידה בה עינינו רואות ה-כ-ל, אך מוחנו מתייחס רק לחלק זעום ממה שהעיניים רואות, כך עלינו לברור מתוך השפע העצום את המידע בו אנו מעוניינים או המידע שלו אנו זקוקים. אלא שבניגוד לראייה הנעשית באופן אינסטיקטיבי, ברירת המידע היא דבר שעלינו ללמוד.
אם נתייחס כעת לכתיבת סמינריון - או כל עבודה אקדמית אחרת - הרי שמצד אחד, אנו יכולים לשבת בבית ליד המחשב, עם קפה/תה ונעלי בית ולגשת בקלות למקורות מידע רבים ומגוונים. אלא שרוב המידע אינו בהכרח כזה שניתן לעשות בו שימוש בעבודה אקדמית. למשל, ויקיפדיה היא מקור נהדר, אך המהימנות של המידע אינה ברמה טובה דיה ולא תמיד ניתן להסתמך על המידע המתפרסם בה. חשוב לדעת כי מהימנות מקורות היא מרכיב חשוב בכתיבה של טקסט אקדמי.

אם כך, מה לעשות?
ראשית, ישנם אתרים שהם אקדמיים מעצם הגדרתם, כמו למשך אתרי הספריות האקדמיות, והקטלוג המאוחד שלהן. במקרים רבים, סטודנט רשום יכול לבצע חיפוש ממוחשב במאגרים שונים ואף להוריד מאמרים מלאים - כל זאת, בנעלי הבית הנ"ל.
כלי נוסף הוא google scholar שהוא מנוע חיפוש לחומר אקדמי בלבד. כאן נוכל לנצל את יתרונות החיפוש הטובים של גוגל לצרכים אקדמיים.
מקורות נוספים עשויים להיות מכוני מחקר שונים המפרסמים חומרים באתרים שלהם. לדוג', אתר מכון אדווה, מאגר המחקרים של מרכז המחקר של הכנסת, אתר מכון פלוסהיימר ועוד ועוד.
הנ"ל הם מקורות למאמרים ומחקרים. בעבודות סמינריוניות נוכל לעשות שימוש גם במקורות מידע לנתונים רשמיים, כמו אתר הלמ"ס, אתר האו"ם וכד'.

לסיכום, אם לאחר חיפוש בגוגל של מילות מפתח בנושא של הסמינריון שלכם אתם מגיעים לאתר מסויים, הקפידו לבדוק את מהות האתר וא אמינותו.

מכירים אתרים א מקורות מידע נוספים? הוסיפו בתגובות!

יום שני, 13 בספטמבר 2010

סמינריון זה לא קללה...

עם קבלת הסיליבוס של הקורס בתחילת השנה, אנו מדפדפים בחשש לחלק של דרישות הקורס. במקרים רבים, אחת הדרישות היא כתיבת עבודה, ובקורסים סמינריוניים, יש לכתוב עבודה ברמת סמינריון. אחרי שהסדרנו את קצב הלב, אנו מנסים לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם המטלה - לבחור ולגבש נושא למחקר, לחפש חומר, להשיג תרגומים ועבודות משנים קודמות ולגלוש שעות בגוגל...

בשונה מעבודות קודמות שכתבנו, עבודת סמינריון דורשת מאיתנו השקעה רבה יותר וכתיבה ברמה אקדמית גבוהה יותר.
הדבר מתבטא במספר היבטים, ולהלן חלק מהם:
1. שימוש במספר מקורות רב יחסית
2. אינטגרציה של מקורות - עריכת פרק של סקירת ספרות שיהווה יותר מאשר סיכום של מקורות, אלא יציג את מצב המחקר באופן שיוביל את הקורא לנושא הספציפי של עבודת הסמינריון ולמחקר שנערך במסגרתה.
3. עריכת מחקר עצמאי וניתוח סטטיסטי של נתונים (לא בכל המקרים).

לפני שאנו צוללים בלהיטות לכתיבה של העבודה הסמינריונית/ הסמינריון, חשוב לשבת רגע ולהגדיר מטרות ודרך עבודה, וכל זאת לאור הדרישות של הקורס והמרצה/מנחה. חשוב להדגיש קיימות דרישות שונות בהתאם לקורס ולמנחה העבודה. לדוגמא, בעבודה אחת תידרשו לציין מראי מקום בתחתית כל עמוד, ובאחרת בצורה מרוכזת בסיום העבודה. לרוב מדובר אמנם בעניינים טכניים (ולעיתים מעצבנים), אך אם תטעו בהם, לעיתים יהיה קשה לתקנם בסיום בכתיבה או לאחר קבלת הערות מהמנחה. אם למשל, לא תציינו מספרי עמוד בכל מראה מקום (העמוד המדוייק בספר ממנו לקחתם רעיון/ציטוט), הרי שאחרי בסיום הכתיבה יהא זה בלתי אפשרי כמעט לשחזר מידע זה.

כיום, בעידן האינטרנט, תוכלו למצוא מידע רב הן על אופן הכתיבה של טקסט אקדמי והן חומר לעבודה הספציפית שלכם, כולל עבודות מוכנות. עם זאת רצוי לשמור על ספקנות אקדמית, גם לגבי המידע המופיע באינטרנט. בעניין זה נעסוק ברשומה הבא.

בבלוג זה נציג סוגים שונים של סמינריונים, תחומים ונושאים שונים שעליהם נכתבות עבודות סמינריוניות.