יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

עבודות סמינריון בנושא בחירות

קיומן של בחירות חופשיות הן הסממן המובהק ביותר של משטר דמוקרטי ובאמצעותן בוחר הציבור את מנהיגיו ונציגיו בבית הנבחרים (פרלמנט). עם זאת, יש לציין כי בחירות עשויות להתקיים גם במשטרים לא דמוקרטיים כאשר מטרתם היא למעשה הצגת מראית עין של דמוקרטיה (לדוגמא, צפון קוריאה).

העניין האקדמי בבחירות הוא מטבע הדברים בעיקר בהיבט של מדעי המדינה.סמינריונים שיעסקו בבחירות יוכלו לעסוק בנושאים כמו:
דפוסי הצבעה בבחירות בישראל (בחירות מסוימות או בחינה השוואתית בין מערכות בחירות שונות), כולל התייחסות לאחוזי הצבעה כביטוי להשתתפות פוליטית; בחינת מגמות בתוצאות הבחירות לאורך השנים;
ניתוח תוצאות של בחירות על פי משתנים שונים (גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים, תרבותיים, עדתיים);
גורמים המשפיעים על דפוסי הצבעה, כמו גורמים כלכליים, אירועים ביטחוניים (טרור, מלחמות) ואירועים אחרים כמו המחאה החברתית או רמת הפשיעה במדינה;
בחינתן של שיטות בחירות שונות במדינות שונות כמרכיב במערכת הדמוקרטית, לדוגמא: בחירות ישירות, בחירות יחסיות/רוביות. כאן ניתן לדון לדוגמא בניסיון לשינוי שיטת הבחירות בישראל;
ניתוח בחירות על פי תיאוריות שונות, כמו תיאוריות של קואליציות ובחירות כזירת מאבק על זהות קיבוצית (קימרלינג, 1999).


זווית נוספת בה ניתן להתייחס לבחירות היא הזווית התקשורתית. בתחום זה ניתן לכתוב עבודות בנושאים: תעמולת בחירות; שידורי בחירות; סיקור הבחירות והמפלגות.
כאן ניתן לבצע ניתוחים של קמפיינים של מפלגות ושל תשדירי בחירות כחלק מהקמפיין, לבצע השוואה בין תעמולת בחירות של מפלגות שונות ושל אותה מפלגה במערכות בחירות שונות, להתייחס לתעמולה שלילית (נגטיב קמפיין) ולהשפעה וליעילות שלה וכו'.

מקורות לעבודות בנושא זהמצויים בשפע, גם באינטרנט. נתונים כמו תוצאות הבחירות ניתן למצוא באתרי הכנסת והלמ"ס; ניתוחים ומאמרים ניתן למצוא באתרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואתרי העיתונים.
ביבליוגרפיה אקדמית ניתן לאתר באמצעות מאגרי המידע המקוונים ובאמצעות הקטלוג המאוחד של הספריות האוניברסיטאיות.

יום שני, 12 בדצמבר 2011

שאלונים לעבודות מחקר / סמינריון


השאלון, בהקשר האקדמי, הינו כלי מחקר בו נעשה שימוש במגוון רחב של תחומי מחקר. בשונה מראיון, השאלון הוא כלי מתוכנן וקבוע מראש הניתן באופן זהה לכל אוכלוסיית המחקר.
מטרת השאלון הוא לגלות מידע אודות התנהגויות ותופעות שונות, במגוון תחומי מחקר, והגורמים המשפיעים עליהן: שביעות רצון בעבודה (משאבי אנוש); עמדות כלפי נושאים שונים, כמו סמים; הרגלי צריכה; הרגלי צפיה; ועוד ועוד.
דוגמאות למחקרים:
עמדות קשישים לגבי מעבר לבית אבות
הקשר בין דרגה ורמת תפקיד לבין שביעות רצון ושיעור היעדרות מן העבודה
בניית מוצר ביטוחי ובדיקת פלח השוק באמצעות שאלון.
עמדת סטודנטים אל מוריהם בתיכון לעומת עמדתם למרצה באוניברסיטה.
חקר שוק - דרכים אפקטיביות להקטנת תאונות הדרכים.


בעבודות מחקר (סמינריוניות או אחרות) ניתן לעשות שימוש בשאלונים שנכתוב במיוחד עבור העבודה; בשאלונים שנעשה בהם שימוש במחקרים קודמים; או בשאלונים ממחקרים קודמים שנבצע בהם התאמה למחקר שאנו מבצעים.

בהכנת שאלון מחקר יש לתת את הדעת לדברים ושיקולים רבים, ובינהם: מכתב מקדים לנשאל שיכלול הסבר על השאלון ועל אופן מילויו, ניסוח בהיר של השאלות, מספר שאלות וסדר הופעתן - בהתאם למחקר הספציפי, בחירת סולם מדידה, מהימנות, תקפות, האמצעים הסטטיסטיים באמצעותם ינותחו התוצאות, ועוד.

את השאלון יכול הנחקר למלא באופן עצמי (שאלון בדיווח עצמי); או שהחוקר ממלא על פי תשובות הנחקר פנים-מול-פנים. חלוקת השאלון נעשתה לרוב באופן ידני, אך כיום גובר השימוש באינטרנט ובדואר האלקטרוני הן במטרה להגיע לאוכלוסיית מחקר רלבנטית והן להקל על החוקר.

במחקרים שנעשים באמצעות שאלונים, קיימות גם מגבלות מחקריות, דוגמת בעיית אי-המשיבים (כאלה המסרבים לענות על השאלון), בעיית של אמינות התשובות (מילוי השאלון בצורת דיווח עצמי יכול להיות מושפע מרצייה חברתית), וכד'.

שאלונים לדוגמא ניתן למצוא באתר:


http://www.asking-info.com/

יום רביעי, 6 באפריל 2011

סמינריון בנושא אי שוויון

על רקע המציאות העולמית, הנושא של אי שוויון ופערים חברתיים וכלכליים הוא נושא "חם".
קיימים מספר תחומים של אי שוויון כאשר העיקריים הינם: אי שוויון כלכלי ואי שוויון בשכר, אי שוויון חברתי, ואי שוויון מגדרי. העיסוק באי שוויון ופערים חברתיים יכול להתמקד במדינה אחת או בין איזורים בעולם, למשל הפער בין העולם המערבי המפותח לעולם השלישי המתפתח והלא מפותח.


אי שוויון כלכלי הוא אחד מהגורמים למחאות החברתיות שהתעוררו במדינות רבות ב-2011-2010: ספרד, ישראל, אנגליה, ארה"ב וכמובן "האביב הערבי" שהחל בתוניסיה והמשיך לאלג'יריה, לוב, מצרים ועוד. חשוב לציין כי קיים כמובן הבדל מהותי בין המחאות בעולם המערבי (אירופה וארה"ב), בהן מתקיימים משטר דמוקרטי וכלכלה חופשית, לבין המחאות בעולם הערבי, שבחלק גדול מהן מדובר במשטר אוטוריטרי במידה זו או אחרת. כך שאם נכתוב עבודה אקדמית בנושא זה במסגרת לימודי מדע המדינה שתכלול השוואה בין מדינות, הרי שיש להדגיש את סוג המשטר שאנו חוקרים. במסגרת זו ניתן לבדוק למשל את השפעת סוג המשטר על רמת האי שוויון או האם קיים קשר בין סוג המשטר לרמות האי-שוויון. ניתן גם לבחון את הקשר ההפוך: האם אי שוויון כלכלי-חברתי משפיע על המשטר ועל סוג השלטון, ולמשל על רמת הדמוקרטיות של המדינה.

אי שוויון כלכלי-חברתי בא לידי ביטוי בעיקר בשכר ובשוויון הזדמנויות כלכלי. פערי שכר מהווים גורם ומאפיין מרכזי של פערים ואי שוויון כלכלי-חברתי, כאשר קיימים פערים בין מגזרי אוכלוסיה שונים: מרכז-פריפריה; גברים-נשים (אי שוויון מגדרי); צעירים-מבוגרים (גילנות); קבוצות רוב-קבוצות מיעוט (ערבים-יהודים; ישראלים ותיקים-עולים חדשים).
מדובר כמובן בכר פורה למחקר אקדמי בתחום. מחקר זה יכול לבחון את אי השוויון מן ההיבטים הכלכליים, הסוציולוגיים וכו'.

עבודות בנושאים אלה צריכות כמובן להסתמך ראשית כל על נתונים סטטיסטיים, אותם ניתן להשיג באמצעות אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקורות עיתונאיים ומרכזי מחקר. להלן מס' אתרים שימושיים בהקשר זה:
אתר הלמ"ס:  http://www.cbs.gov.il/reader
מרכז אדווה: http://www.adva.org/
מרכז המחקר והמידע של הכנסת: http://www.knesset.gov.il/mmm/heb/index.asp (לדוג': "מדדי עוני ופער חברתי בישראל – ניתוח כלכלי" - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02368.pdf).

יום שני, 25 באוקטובר 2010

כתיבת סמינריון <המשך>

3. מה כוללת עבודה סמינריונית?
באופן כללי, עבודה סמינריונית כוללת את החלקים הבאים: עמוד שער, תכון עניינים, מבוא ו/או הקדמה, סקירת ספרות, פרקי המחקר, פרק ממצאים, פרק דיון או דיון ומסקנות, רשימה ביבליוגרפית ונספחים.

4. מבוא וסיכום
פרקי המבוא והסיכום הם פרקים חשובים מאוד. זאת משום שבמבוא לעבודה אנו מצהירים על כוונתנו (מטרת המחקר והשערות המחקר) ובסיום, אנו מביאים את מסקנותינו שהן הביטוי האולטימטיבי להבנה שלנו.
אף שפרק המבוא פותח את העבודה, יש המעדיפים לכתוב אותו בסיום העבודה בכדי שיהיה מדוייק יותר ויציג את מה שנעשה בפועל. עם זאת, ניתן כמובן לכתוב את פרק המבוא ולערוך אותו בהתאם בסיום הכתיבה.

5. מראי מקום וביבליוגרפיה
ישנם מקורות ביבליוגרפיים שונים ולכל אחד מהם ישנם כללים לציונו (ספר, מאמר מכתב עת, ידיעה מעיתון, מקור אינטרנטי וכו'). יתכן שהדבר ישמע תמוה, אך קיימים מקרים בהם מחקרים נדחים על ידי כתבי עת אקדמיים, רק משום שהמקורות צויינו בצורה לא נכונה. גם בעבודות סמינריוניות קיימת הקפדה דומה, ואי הקפדה על נושא זה עשוי לפגוע בציון.
קיימות מספר שיטות לציון ביבליוגרפי וחובה לוודא את העניין עם המנחה לפני תחילת הכתיבה. חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לתקן טעויות הסיום הכתיבה, למשל אם לא ציינתם את מספרי העמודים במראי המקום.
באופן עקרוני, מראה מקום הוא ציון ביבליוגרפי במהלך הטקסט, המציין מהיכן נלקח המשפט/הציטוט/הרעיון. כך, ניתן לציין את המקור בסוגריים בסוף הפסקה: שם משפחה, שנה: עמודים (לדוג': אלמוג, 1997: 292-293), או בהערת שוליים בתחתית העמוד: עוז אלמוג, הצבר - דיוקן. (ת"א: הוצאת עם עובד, 1997). עמ' 292-293.

ישנן שיטות שונות גם לכתיבה של רשימה ביבליוגרפית בעבודות סמינריוניות, אך עיקרן הוא ציון הפרטים המלאים של המקור: שם משפחה, שם פרטי (או רק אות ראשונה), שנה, שם המקור, שם כתב העת, מקום ההוצאה ושם ההוצאה.

6. כללי
- יש להקפיד על ניסוח נכון וכתיב ללא שגיאות, ועל כתיבה ברורה, ללא הפרזה במסקנות ותוך נקיטת לשון מסויגת.

חומר נוסף בנושא כתיבת עבודות סמינריוניות תוכלו למצוא במדריך לכתיבה אקדמית המופיע כאן באתר.

כתיבת עבודת סמינריון

1. מהו סמינריון?
סמינריון היא עבודה אקדמית הנכתבת בדרך כלל בשלבים מתקדמים של התואר הראשון, והיקפה גדול יותר מעבודות קודמות שכתבתנו (עבודות סיום קורס, תרגילים, פרו-סמינריונים). למעשה, עבודה סמינריונית היא ביטוי ליכולות האקדמיות שלמדנו ויישום שלהן. כאן נוכל להביא לידי ביטוי את יכולות איסוף החומר הביבליוגרפי, את יכולת הניתוח של הטקסטים שאספנו והצגתם באופן אינטגרטיבי, ולבסוף, את יכולת ביצוע המחקר האקדמי.
עבודות סמינריוניות עשויות להיות עבודות עיונית בעיקרן או עבודות מחקריות, במסגרתן מבצע הכותב מחקר עצמאי.

2. מאיפה מתחילים?
ראשית חשוב לדעת מה נדרש מאיתנו. ההגדרות לעבודה סמינריונית הן אחידות למדי, אך קיימים הבדלים מסוימים בדרישות בין מרצים שונים ובין מוסדות לימוד שונים. על כן יש לעיין היטב בדף הדרישות שקיבלנו ובמידת הצורך להיוועץ במתרגל או במנחה.
הדרישות כוללות: היקף העבודה (מספר עמודים), סוג המחקר (עיוני/אמפירי) וכלי המחקר, אופן ציון מראי המקום והביבליוגרפיה, סוג הגופן וגודלו, וכו'.

לאחר שהבהרנו לעצמנו מה נדרש מאיתנו, יש לבחור נושא לכתיבת הסמינריון. הנושא נבחר בהתאם לתחום בו עוסק קורס הסמינריון שבמסגרתו אנו כותבים את העבודה. לעיתים ניתן יהיה לבחור מתוך רשימת נושאים סגורה שיציג מנחה הקורס ובמקרים אחרים ניתן יהיה גם לבחור נושא באופן עצמאי.
בבחירת הנושא כדאי להתחשב בגורמים כמו מידת העניין שלנו בו וכמות המקורות הזמינים בנושא (יתכן שנמצא נושא מעניין מאין כמוהו, אך אם נתקל במיעוט מקורות, הדבר יקשה עלינו מאוד לכתוב עבודה סמינריונית טובה).

תכנון זמן:
לאחר שבחרנו נושא לעבודה ואנוניודעים פחות או יותר מה ברצוננו לחקור, רצוי לתכנן לוח זמנים לשלבים השונים של המחקר: איסוף החומר, כתיבת הסקירה הספרותית, עריכת המחקר וכו'. תכנון כזה יסייע בידינו להימנע מהגשה באיחור ומפשרות רבות מדי (אי התייחסות למקורות מסוימים שאספנו, אי תשומת לב לניתוח הנתונים וכד').

<המשך>

יום שני, 11 באוקטובר 2010

יש הכל באינטרנט!

אנו חיים בעידן המידע - משמע שאנו מוצפים בכמויות עצומות וכמעט בלתי נתפסות של מידע, כאשר המדיה העיקרית היא רשת האינטרנט. היתרונות לכך רבים - זמינות של מידע, דמוקרטיה (פיזור הידע מעבר למגדלי השן האקדמים) ועוד.

אך קיימים גם חסרונות מסויימים. אם נמשיל את הדבר לראייה האנושית, הרי שבאותה המידה בה עינינו רואות ה-כ-ל, אך מוחנו מתייחס רק לחלק זעום ממה שהעיניים רואות, כך עלינו לברור מתוך השפע העצום את המידע בו אנו מעוניינים או המידע שלו אנו זקוקים. אלא שבניגוד לראייה הנעשית באופן אינסטיקטיבי, ברירת המידע היא דבר שעלינו ללמוד.
אם נתייחס כעת לכתיבת סמינריון - או כל עבודה אקדמית אחרת - הרי שמצד אחד, אנו יכולים לשבת בבית ליד המחשב, עם קפה/תה ונעלי בית ולגשת בקלות למקורות מידע רבים ומגוונים. אלא שרוב המידע אינו בהכרח כזה שניתן לעשות בו שימוש בעבודה אקדמית. למשל, ויקיפדיה היא מקור נהדר, אך המהימנות של המידע אינה ברמה טובה דיה ולא תמיד ניתן להסתמך על המידע המתפרסם בה. חשוב לדעת כי מהימנות מקורות היא מרכיב חשוב בכתיבה של טקסט אקדמי.

אם כך, מה לעשות?
ראשית, ישנם אתרים שהם אקדמיים מעצם הגדרתם, כמו למשך אתרי הספריות האקדמיות, והקטלוג המאוחד שלהן. במקרים רבים, סטודנט רשום יכול לבצע חיפוש ממוחשב במאגרים שונים ואף להוריד מאמרים מלאים - כל זאת, בנעלי הבית הנ"ל.
כלי נוסף הוא google scholar שהוא מנוע חיפוש לחומר אקדמי בלבד. כאן נוכל לנצל את יתרונות החיפוש הטובים של גוגל לצרכים אקדמיים.
מקורות נוספים עשויים להיות מכוני מחקר שונים המפרסמים חומרים באתרים שלהם. לדוג', אתר מכון אדווה, מאגר המחקרים של מרכז המחקר של הכנסת, אתר מכון פלוסהיימר ועוד ועוד.
הנ"ל הם מקורות למאמרים ומחקרים. בעבודות סמינריוניות נוכל לעשות שימוש גם במקורות מידע לנתונים רשמיים, כמו אתר הלמ"ס, אתר האו"ם וכד'.

לסיכום, אם לאחר חיפוש בגוגל של מילות מפתח בנושא של הסמינריון שלכם אתם מגיעים לאתר מסויים, הקפידו לבדוק את מהות האתר וא אמינותו.

מכירים אתרים א מקורות מידע נוספים? הוסיפו בתגובות!

יום שני, 13 בספטמבר 2010

סמינריון זה לא קללה...

עם קבלת הסיליבוס של הקורס בתחילת השנה, אנו מדפדפים בחשש לחלק של דרישות הקורס. במקרים רבים, אחת הדרישות היא כתיבת עבודה, ובקורסים סמינריוניים, יש לכתוב עבודה ברמת סמינריון. אחרי שהסדרנו את קצב הלב, אנו מנסים לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם המטלה - לבחור ולגבש נושא למחקר, לחפש חומר, להשיג תרגומים ועבודות משנים קודמות ולגלוש שעות בגוגל...

בשונה מעבודות קודמות שכתבנו, עבודת סמינריון דורשת מאיתנו השקעה רבה יותר וכתיבה ברמה אקדמית גבוהה יותר.
הדבר מתבטא במספר היבטים, ולהלן חלק מהם:
1. שימוש במספר מקורות רב יחסית
2. אינטגרציה של מקורות - עריכת פרק של סקירת ספרות שיהווה יותר מאשר סיכום של מקורות, אלא יציג את מצב המחקר באופן שיוביל את הקורא לנושא הספציפי של עבודת הסמינריון ולמחקר שנערך במסגרתה.
3. עריכת מחקר עצמאי וניתוח סטטיסטי של נתונים (לא בכל המקרים).

לפני שאנו צוללים בלהיטות לכתיבה של העבודה הסמינריונית/ הסמינריון, חשוב לשבת רגע ולהגדיר מטרות ודרך עבודה, וכל זאת לאור הדרישות של הקורס והמרצה/מנחה. חשוב להדגיש קיימות דרישות שונות בהתאם לקורס ולמנחה העבודה. לדוגמא, בעבודה אחת תידרשו לציין מראי מקום בתחתית כל עמוד, ובאחרת בצורה מרוכזת בסיום העבודה. לרוב מדובר אמנם בעניינים טכניים (ולעיתים מעצבנים), אך אם תטעו בהם, לעיתים יהיה קשה לתקנם בסיום בכתיבה או לאחר קבלת הערות מהמנחה. אם למשל, לא תציינו מספרי עמוד בכל מראה מקום (העמוד המדוייק בספר ממנו לקחתם רעיון/ציטוט), הרי שאחרי בסיום הכתיבה יהא זה בלתי אפשרי כמעט לשחזר מידע זה.

כיום, בעידן האינטרנט, תוכלו למצוא מידע רב הן על אופן הכתיבה של טקסט אקדמי והן חומר לעבודה הספציפית שלכם, כולל עבודות מוכנות. עם זאת רצוי לשמור על ספקנות אקדמית, גם לגבי המידע המופיע באינטרנט. בעניין זה נעסוק ברשומה הבא.

בבלוג זה נציג סוגים שונים של סמינריונים, תחומים ונושאים שונים שעליהם נכתבות עבודות סמינריוניות.